החלטה בתיק ת"א 35393-03-12

לפני בקשת הנתבעות (להלן: " המבקשות") להתיר להן להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי ולמנות מומחים רפואיים בתחומי  הנוירולוגיה, הפסיכיאטריה והאורטופדיה.

1.         רקע וטענות הצדדים

א.         התובע, אבי בוטראשוילי, יליד 4.10.86 (להלן: " המשיב") נפצע בתאונת דרכים ביום 22.6.09 (להלן: " התאונה הראשונה") בעת ששימש כמאבטח בקצא"א בסניף אשקלון.

ב.         המשיב נבדק על ידי מספר ועדות רפואיות של המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה לנכות מעבודה. ביום 28.11.11 נקבעה לו נכות רפואית צמיתה כמפורט להלן:

            40% - נכות נפשית לפי תקנה 34 ד-ה (מותאם).

20% - נכות בגין צלקות לפי תקנה 75(1)(ג).

20% - נכות נוירולוגית לפי תקנה 29(11) המפנה לתקנה 34(ג);

10% נכות נוירולוגית לפי תקנה 31(1)א'(1) בגין תסמונת רדיקולופתיה.

10% - נכות אורטופדית (ע"ש צווארי) לפי תקנה 35 1(ב) בגין השפעה קלה על כושר הפעולה והתנועה (להלן: " החלטת הוועדה הרפואית").

ג.           לנוכח החלטת הוועדה הרפואית הגישו המבקשות את הבקשה דנן, בה הן טוענות כי הוועדה הרפואית נתנה החלטתה בדבר הנכות הצמיתה בלא שעמד לפניה תיעוד רפואי חשוב במיוחד ביחס לתאונה נוספת שעבר המשיב ביום 10.11.09 (להלן: " התאונה השנייה") וכן ביחס לממצאים רפואיים הנוגעים לעברו הרפואי של המשיב. לטענת המבקשות יש בכך טעם מיוחד המצדיק מתן היתר להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית. 

ד.         המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי הבקשה הוגשה בחלוף שנתיים ותשעה חודשים מיום שהומצא למבקשות טופס וס"ר לאיסוף התיעוד הרפואי. כמו כן טוען המשיב כי אין לבקשה כל בסיס משפטי או עובדתי וכל מטרתה ליתן "משקל נגד" לטענות התביעה. עוד טוען המשיב כי המציא למוסד לביטוח לאומי כתב ויתור על סודיות רפואית כך שכל החומר הרפואי עמד לפני הוועדה הרפואית עת נקבעה נכותו הצמיתה, לרבות מכתב השחרור בגין התאונה השנייה.

3.         דיון והכרעה

סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: " חוק הפיצויים"), קובע כהאי לישנא:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הסעיף קובע כי שיעור הנכות שקבעה ועדה רפואית בשל התאונה מחייב גם לצורך תביעה לפי חוק הפיצויים. מטרתו של הסעיף היא לחסוך לבית המשפט הליך מורכב וארוך של קביעת דרגת הנכות של הנפגע כאשר בהחלט יתכן שמומחים שונים יקבעו דרגות שונות של נכות (ראו: בר"ע 309/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ(4)690 ,701 (1986)). החלת אותה דרגת נכות שקבעה הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי בתביעה שהוכרה על ידו כתאונת עבודה גם בתביעה המתבררת בבית המשפט יכולה לתרום לאחידות הראייתית והעובדתית (ע"א 4484/06 מור נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 19.9.06)).

לנוכח האמור קבעה ההלכה הפסוקה כי בית המשפט יתיר הבאת ראיות לסתור רק במקרים חריגים כאשר ראוי הדבר לעשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו (ראו: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77  (1991) (להלן: " עניין הפניקס")). הפסיקה קבעה שני סוגים של טעמים מיוחדים שיש בהם כדי להצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור: הראשון- טעמים משפטיים - כאשר סבור בית המשפט כי נפל פגם מהותי בהליך (למשל תרמית בקביעת נכות או פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי). השני- טעמים עובדתיים כבדי משקל (למשל כאשר הבירור הרפואי אינו משקף את מצבו של התובע, כשהבירור לא היה מלא, עברו הרפואי של התובע על אף שהיה משמעותי לא הוצג בפני הוועדה, במקרים בהם בחרה הוועדה הרפואית להתעלם מעברו הרפואי של התובע, או כאשר התגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת). בנוסף קבעה הפסיקה כי הנטל להוכיח קיומם של נימוקים המצדיקים מתן היתר להבאת ראיות לסתור רובץ לפתחו של המבקש (ראו: בר"ע 634/85 עודה נגד רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד ל"ט(4) 505, 509 (1985); רע"א 863/93 התעשיה האוירית לישראל בע"מ נ' קמחי, פ"ד מז(4) 815, 821 (1993)).

בעניין הפניקס (שם, בעמ' 82 - 83) נקבע בין היתר כך:

" על פי נוסח הסיפא לסעיף 6ב לחוק, יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית-משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הוועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד..." (ההדגשות שלי-  א' ד').